Digital PR ל־iGaming: עשרה קישורים ועלייה מדווחת של 431% בתנועה

עשרה קישורים ושלושה חודשים: מה קרה בקמפיין?

Digital Web Solutions פרסמה מקרה בוחן של אתר iGaming, בתחום ההימורים ומשחקי הקזינו ברשת. לפי הסוכנות, קמפיין ה־Digital PR שלה השיג עשרה קישורים מכתבות. במהלך שלושה חודשים עלתה התנועה האורגנית החודשית מ־5,647 ל־30,022 ביקורים.

לפי דיווח הסוכנות, התנועה אכן עלתה בזמן הקמפיין. אבל עדיין אין מספיק דאטה כדי לדעת בדיוק כמה מהעלייה הגיעה מהקישורים. הדוח לא מציג את כל השינויים שנעשו באתר באותה תקופה. לכן אני רוצה להפריד בין שני דברים: איך הסוכנות הצליחה להגיע לכתבות, וכמה הקישורים האלה השפיעו על התנועה. על הראשון אפשר ללמוד מהפרסומים עצמם. כדי לענות על השני, חסרים נתונים.

למה שעיתונאי יכתוב על אתר קזינו?

אתר iGaming רוצה קישורים, אבל לעיתונאי שעוסק בבידור או בחדשות מקומיות יש שיקול אחר: האם יש כאן משהו שיעניין את הקוראים שלו? בקשה לקישור, כשלעצמה, לא נותנת לו נושא לכתבה.

Digital PR, או יחסי ציבור דיגיטליים, יכול לחבר בין שני הצדדים. האתר מציע מידע שיש בו עניין לציבור, והעיתונאי יכול להשתמש בו בכתבה ולציין מאיפה הוא הגיע. במקרה הזה החיבור היה מחקר על סרט שרבים חיפשו עליו מידע.

מה הקשר בין אתר קזינו ל־Avengers?

הסוכנות בחרה לבדוק באילו מדינות בארצות הברית חיפשו יותר מידע על Avengers: Doomsday. את הנתונים האלה אפשר להציג כסיפור ארצי, אבל גם לקחת מהם ממצא על מדינה אחת ולשלוח אותו לעיתון מקומי.

טקסס, למשל, הגיעה למקום השמיני. לעיתונאי מקומי יש כאן נתון על המקום שהקוראים שלו חיים בו. הוא יכול לספר איפה טקסס נמצאת ביחס לשאר המדינות, בלי שהכתבה תצטרך לעסוק במשחקי קזינו. קל להבין למה הסיפור הזה מתאים לקהל רחב יותר מהקהל של אתר ההימורים.

איך השוו את החיפושים בין המדינות?

לפי המחקר שפורסם ב־The Good Men Project, הנתונים נאספו מ־Google Keyword Planner. ספירת החיפושים לבדה הייתה נותנת יתרון למדינות גדולות, פשוט כי חיים בהן יותר אנשים. כדי להשוות ביניהן, החוקרים חישבו את ממוצע החיפושים החודשי לכל 100 אלף תושבים.

החישוב פשוט: ממוצע נפח החיפוש החודשי ÷ מספר התושבים × 100,000. לפי התוצאה שפורסמה, ניו יורק דורגה ראשונה עם 82.6 חיפושים ל־100 אלף תושבים, נבדה שנייה עם 82.2 ווירג׳יניה שלישית עם 81.8. טקסס דורגה שמינית עם 77.5.

חשוב להבין מה המספר אומר: זהו אומדן של חיפושים, לא ספירה של אנשים ולא מדידה ישירה של התלהבות מהסרט. אדם אחד יכול לחפש יותר מפעם אחת. גם מילות המפתח שנבחרו ותקופת הבדיקה משפיעות על ההשוואה. כדי לבדוק את המחקר לעומק, צריך לראות את רשימת המילים, תאריכי המדידה ומקור נתוני האוכלוסייה.

איך הביאו את המחקר לעיתונאים?

לפי דוח הסוכנות, הצוות הכין רשימה של יותר מ־5,000 עיתונאים וחילק אותה לפי אזור, תחום וסוג פרסום. אחרי הפנייה הראשונה נשלחו פניות נוספות בימים שלושה, חמישה ושבעה. הצוות גם התאים את החומר לבקשות של עיתונאים.

זו עבודה שצריך להביא בחשבון כשמתכננים קמפיין כזה. הכנת המחקר אינה מסיימת את התהליך: צריך לבחור למי לשלוח אותו, להסביר למה הוא מתאים לקוראים שלו ולהיות מוכנים להשיב על שאלות. רשימה ארוכה של כתובות מייל אינה תחליף לפנייה שמתאימה לעיתונאי.

מה אפשר לראות בכתבות שפורסמו?

KLAQ פרסם כתבה על טקסס ב־3 באפריל 2025, ובה הוצג המקום השמיני שלה בדירוג. ב־11 באפריל 2025 The Good Men Project פרסם את התוצאות הארציות. אלה שתי דוגמאות שאפשר לפתוח ולראות איך אותם נתונים הפכו לכתבות שונות.

בשתי הכתבות מצוין שהמחקר הגיע מ־Casino Zonder Registratie. Digital Web Solutions מקשרת אליהן בדוח שלה, אבל אינה מפרסמת את שם הלקוח. לכן אי אפשר לקבוע על סמך הכתבות בלבד שהאתר הזה הוא גם הלקוח שעליו מוצגים נתוני התנועה.

הכתבות מאשרות שהמחקר פורסם במקומות האלה. הן לא מאמתות את כל עשרת הקישורים או את התנועה באתר הלקוח. את ההבדל הזה כדאי לזכור כשקוראים את התוצאות של הקמפיין.

האם הקישורים הם שהביאו את העלייה בתנועה?

הסוכנות מדווחת ששמונה קישורים הגיעו מאתרים עם DR של 50–60, ושניים מאתרים עם DR של 70 ומעלה. DR, או Domain Rating, הוא מדד של Ahrefs להערכת פרופיל הקישורים של אתר. הוא אינו גורם דירוג של Google, והציון לבדו לא אומר כמה הקישור יעזור לאתר שמקבל אותו.

כדי לבדוק מה קרה לתנועה, הייתי מתחיל בנתוני Search Console ובנתונים ממערכת המדידה של האתר. צריך לראות אילו עמודים צמחו ועל אילו חיפושים, מתי התקבלו הקישורים, ומה עוד שונה באתר באותה תקופה. גם ההפרדה בין חיפושים של שם המותג לחיפושים אחרים חשובה: הם לא בהכרח צומחים מאותה סיבה.

צריך לברר גם מאיפה הגיעו המספרים בדוח. האם מדובר בביקורים שנמדדו באתר, או בהערכת תנועה של כלי חיצוני? בלי הנתונים האלה, אפשר לומר שהקמפיין והעלייה המדווחת התרחשו באותה תקופה. אין כאן הוכחה שעשרת הקישורים לבדם גרמו לתוצאה, ובוודאי לא הבטחה שאותו מהלך יעבוד כך בכל אתר.

מה מעניין בגישה הזאת?

המחקר נתן אחלה מידע לקוראים, ולכתבים הייתה סיבה להשתמש בו בכתבה. זה גם נותן לקישור תפקיד ברור: הקורא שרוצה לדעת מאיפה הגיע הנתון יכול לעבור למקור ולהמשיך לקרוא.

מבחינת האתר, זו סיבה להסתכל מעבר למספר הקישורים. האם הכתבה מביאה קוראים שמתעניינים במחקר? האם היא מפנה לעמוד שמסביר אותו היטב? האם הנתונים יכולים לשמש גם כתבות נוספות בהמשך? אלה דברים שכדאי לבדוק. קישור מאתר עם DR גבוה עדיין צריך להיבחן לפי הכתבה והעמוד שאליו הוא מפנה.

איך הייתי מתחיל קמפיין דומה?

הייתי מתחיל בשאלה שיש לכם נתונים כדי לענות עליה, ושיכולה לעניין גם אנשים שאינם הלקוחות שלכם. אפשר לחשוב על ספורט, בידור או הבדלים בין אזורים, אבל הנושא צריך להתאים למידע שבאמת נמצא בידיכם. אם אין נתונים שמאפשרים להגיע לתשובה טובה, עדיף לבחור שאלה אחרת.

אחרי המחקר הייתי מכין עמוד שמציג את התוצאות ואת דרך החישוב. מי שנכנס אליו צריך להבין מה בדקתם, באילו מקורות השתמשתם ומה אי אפשר להסיק מהתוצאות. רצוי גם לאפשר לעיתונאי לבקש פרטים נוספים. זה חלק מאסטרטגיית תוכן: להכין מידע שאפשר להשתמש בו ולבדוק אותו, ואז למצוא את האנשים שהוא מתאים להם.

לפני שאתם מתחילים בקמפיין כזה, חשוב להגדיר מראש KPI ולבחור איך תמדדו אותו. מעבר לכתבות ולקישורים, בדקו ביקורים שמגיעים מהם ושינויים בחיפושים שאינם של שם המותג. שמרו גם את נתוני הפתיחה של העמודים החשובים לעסק. כשמדובר במותג הימורים, צריך לבדוק מראש את המגבלות המשפטיות ואת כללי הפלטפורמות שבהן פועלים. העובדה שהכתבה עוסקת בבידור לא מבטלת את הבדיקה הזאת.

האם זה יכול לעזור גם בתשובות AI?

כשאתר חדשות מפרסם נתון ומציין מי ערך את המחקר, יש ברשת מקור שמחבר בין המותג לבין המידע. מערכות חיפוש AI עשויות למצוא אותו ולהשתמש בו. אבל פרסום כתבה, קישור או אזכור אינם מבטיחים שהמותג יופיע בתשובה.

את זה צריך לבדוק בנפרד. בחרו שאלות שקשורות למחקר, שמרו תשובות מ־ChatGPT, Google AI Overviews ומערכות נוספות, ובדקו אם הן מזכירות את המחקר ומציינות את המקור הנכון. זו בדיקה שמתאימה לעבודת GEO ו־AEO. לא מספיק לספור כמה פעמים שם המותג הופיע; צריך לקרוא מה נאמר עליו.

מה כדאי לקחת מהמקרה הזה?

הקמפיין הזה מראה איך מחקר על נושא מוכר יכול לתת לעיתונאים חומר לכתבה, ולסוכנות דרך להשיג קישורים. זו בעיניי הנקודה השימושית ביותר כאן. המספר 431% מושך תשומת לב, אבל כדי להבין מה גרם לעלייה עדיין צריך נתונים שלא מופיעים בדוח.

אם אתם שוקלים מהלך כזה, התחילו מהשאלה ומהמידע שיש לכם. רק אחר כך בחרו למי לפנות והחליטו איך תבדקו אם העבודה השתלמה. אם אתם צריכים להבין איפה המחקר והקישורים משתלבים בתוכנית של האתר, אפשר להיעזר בייעוץ SEO כדי להחליט במה להתחיל ומה למדוד.

על המקורות ועל כתיבת המאמר

הקמפיין בוצע בידי Digital Web Solutions. המאמר הוא ניתוח עצמאי שהוכן עבור ניר לוי, ולא תיאור של עבודה שניר ביצע. נתוני הלקוח ורשימת הקישורים המלאה לא נבדקו באופן עצמאי. AI סייע בכתיבה, בבדיקת המקורות ובהכנת האיורים. ניר סיפק דוגמאות לסגנון הכתיבה ואישר את פרסום הגרסה העברית ב־14 באוקטובר 2026.